יום רביעי, 31 ביולי 2013

גן הקיץ מאת פאולינה סיימונס הוצ' מודן

 גן הקיץ , הספר השלישי והאחרון בטרילוגיה אחרי פרש הברונזה וטטיאנה ואלכסנדר.
אחרי 888 עמודים של גן הקיץ נפרדתי מטטיאנה ומאלכסנדר שהפכו לבני משפחתי. כל לילה ביליתי איתם כשבעלי הולך לישון לבד ומקטר שאלכסנדר מעניין אותי יותר... (סתם  םםםםםם)

עלילת גן הקיץ בשונה מעלילת שני הספרים הקודמים מתרחשת בארה"ב. גן הקיץ הוא עוד רומן כמו רבים אחרים. אין בו את הקסם שיש בפרש הברונזה אולי בגלל שהרקע השתנה כל כך, והמחברת לא מצליחה  לנסוך בעלילה את הקסם ההוא.
מה היא דווקא מצליחה לעשות? לספר סיפור שעיקרו אהבה בגידה קנאה והכל בגלל ציצים מבט ועוד ישבן, וכאלה יש הרבה.

ובכל זאת  מדוע לקרוא?
בגלל הסקרנות. מי שנסחף בקורותיהם של טטיאנה ואלכסנדר במהלך 1300 עמודים ואהב אותם, יקבל תשובה שתענה על הסקרנות לדעת מה קורה להם בהמשך.

מה לא אהבתי: את הגודש, ריבוי הדמויות, והצגתן כמו בסרט נע, כמו כן האדרתן והצגתן ככל כך מוצלחות, זה פוגע באותנטיות של הסיפור, איך יכול להיות שכל הילדים לבית ברינגטון הם כל כך מוצלחים? אין אף דפוק במשפחה הזאת? אין העמקה והתפתחות הם מתוארים כמו ברשומון. לדעתי, לא נכון היה לדחוס את כולם ל 100 עמודים. לא פייר.

מה כן אהבתי? את כל היתר.

לקרוא? כן בוודאי, מצפה לכם הנאה

באהבה

אורנה שפריר- הרחבת התודעה

אין תגובות: