"אבי ואמי" / אהרון אפלפלד, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2013, 269 עמודים

ילדות, 1938 על גדות נהר הפרוט בקרפטים, ארווין בם 10 עם הוריו בחופשה אחרונה טרם מלחמה. מקום זו נפגשת גלריה של דמויות מהשכבה היהודית בורגנית על מנת לבלות את ימי הקיץ. הסביבה אוקראינית, אנטישמית, מארחת בהווית קנאה את היהודים.

אפלפלד פורש פרק אוטוביוגרפי מתוך חייו בו מעלה זוית ראייה ספק ילדית על מנת לתאר את העובר עליו בחופשה זו ולהאיר על יחסים בין אנשים שבאו לנפוש.

האוירה מעיקה מפני שלשלווה הפסטורלית חודרים ענני מלחמת העולם השניה, מה שנותן דרור מסויים לאנטישמים מסביב שרואים בעין מקנאה את נהנתנותם של היהודים.

ארווין, הוא אפלפלד הנוגע בבגרות, מחד הוא כבר מוצף בהזיות מיני אירוטיות ומאידך הוא מפחד עדיין מביריון הכתה, הוא נשרך אחרי הוריו ונהנה מיחסה המגונן של אמא אך יחד עם זאת אינו מוותר על שום הזדמנות לשזוף עיניו בנשים הרוחצות בנהר.

תחושת הניגודיות מציצה מכל פינה בספר ויוצרת אי שקט ואוירת צפייה למה שעלול לקרות, יש מעין אי נוחות במהלך הקריאה.

הספר כתוב בשפה סגפנית ומאופקת מסתירה ומגלה את המתח, הפחד והאלימות שבשולי הסיפור,

החלוקה לפרקים קצרצרים הופכת את הכובד שבתוכן להליך קריאה זורם ומענג.

אהבתי

באהבה

אורנה שפריר